אתם וודאי מכירים את הסיטואציה: אתם מספרים על משהו שאתם לא מרוצים ממנו בחייכם, והשומע מיד מזדרז לאזן ולהצביע על הצד השני של המטבע:
הלקוח הכי גדול עזב את המשרד? הם יציעו שתיקח קצת חופש.
בעל הבית דורש שתפנו את המשרד? יגידו לך שהמטבחון צפוף ושאין חניה באזור.
משעמם לך בעבודה? יזכירו לך את השעות הנוחות והשכר המשתלם.
נכון שהם צודקים, אבל לפעמים פשוט בא להגיד להם: "תעזבו אותי, באמא'שלכם" …
מה כבר אנחנו מבקשים? שיניחו לנו להתבאס בשקט ולהתבונן על חצי הכוס הריקה.
חצי הכוס הריקה – מאגר של מוטיבציה
ובכן, אתם צודקים. מותר וצריך להתבונן על חצי הכוס הריקה.
אולי לא כל הזמן, אבל בהחלט לא בריא להתעלם ממנה.
חצי הכוס הריקה אינה ריקה. היא מאגר של מוטיבציה!
היא גורמת לכם לרצות למלא אותה. לעשות עוד. להשיג יותר.
מיתוס הכוס המלאה
תרשו לי לומר לכם משהו על הכוס המלאה: לכוס מלאה אי אפשר להוסיף כלום! כל מה שמוזגים אליה, נשפך.
אם רוצים למזוג לכוס מלאה עד שפתה, צריך לוותר על משהו.
לפעמים אנחנו חוששים לוותר על מה שיש כדי לפנות מקום לטובת הלא נודע, ואנחנו נשארים בסיטואציה הקיימת ולא יודעים עד כמה המצב יכול להשתפר.
כדאי לזכור, שכל מה שהולך, מפנה זמן ומקום לדברים אחרים, בעלי פוטנציאל להיות טובים יותר.
החכמה היא לדעת לנהל את המחשבות והרגשות בסיטואציה הזאת, ולא לתת לה לשאוב אתכם למטה.
3 הרגלי "לא לעשות" ואחד "לעשות", לעבודה עם "חצי הכוס הריקה"
– לא לעשות: רחמים עצמיים
רחמים עצמיים יכולים למלא כל חצי כוס ריקה ולא להשאיר מקום לשום דבר אחר.
יש משהו נעים בלהיות עצוב ומסכן. זוכים לאהדה ולרחמים.
הסכנה הגדולה היא להתאהב ברחמים עצמיים, ולרצות ולמצוא עבורם עוד ועוד תחומים…
– לא לעשות: להאשים אחרים
כעס הוא ממריץ טבעי ולגיטימי.
אך ההתפלשות בתחושת "אכלו לי", "שתו לי" מזיקה.
היא גורמת לכם להרגיש שהאחריות למצבכם אינה בידכם. כאילו מי שסיבך אתכם צריך עכשיו למשות אתכם מהבוץ.
ומה הסיכוי שזה יקרה?
– לא לעשות: להתנחם בקלישאות
"בסוף יהיה בסדר", "יום ככה – יום ככה", "דברים תמיד מסתדרים איכשהו", "מה שצריך לקרות יקרה", "הכל זה מלמעלה", "מה שיוצא אני מרוצה" …
הבעיה עם הקלישאות, שהן מרדימות, תרתי משמע.
הן משכיחות שיש צורך לעשות פעולה שתשנה את המצב.
אלוהים עסוק מידי מכדי למצוא לכם משרד חדש, או לקוח חדש…
"בסוף יהיה בסדר", אם אתם תגרמו לכך.
+ כן לעשות: לדמיין
כל רעיון חדש נולד קודם כל בדמיון. יש כאן הזדמנות "להזמין" לעצמכם עתיד טוב יותר.
במקום לקחת את הלקוח הראשון שפונה, דמיינו עם אלו סוגי לקוחות הייתם נהנים לעבוד?
במקום לסגור עם המשרד הראשון שעומד בתקציב, חשבו – מה הכי חשוב לכם שיהיה במשרד החדש? ואיך הייתם רוצים שהוא יראה?
במקום לספור את השעות עד שנגמר היום, דמיינו מה הייתם עושים ביום מעניין: אולי לימודים? אולי תפקיד חדש? אולי עבודה חדשה?
פשוט שאלו את עצמכם מה הייתם רוצים שימלא את חצי הכוס הריקה שלכם.
ואם במקרה הכוס שלכם כבר מלאה, ואתם לא יודעים מה לעשות…
תמיד אפשר להעביר את הכל לכוס יותר גדולה ו…הנה, יש מקום.