איך ממשיכים אחרי כישלון? מדריך מעשי

• עמדת מול קהל וחטפת בלק-אאוט?
• השקת מוצר חדש שנכשל?
• כתבת ספר שכמעט אף אחד לא קרא?
• פוטרת על-ידי לקוח לא מרוצה?

לא נעים, בהחלט.

כולנו יודעים לדקלם יפה לאחרים:

כישלונות הם חלק מהדרך, חלק מתהליך הלמידה, חלק מהחוויה האנושית.

וגם שאין אחד שהכישלון פסח עליו. ואם יש מישהו כזה, או שהוא לא עשה כלום, אף פעם, או שהוא שקרן…

אכן, אין לנו בעיה עם כישלונות. רק … כשהכישלון הוא שלנו. אז אנחנו לוקחים את הכישלונות באופן אישי ומאמצים אותם אל זהותנו.

מאמינים במשוואה:  נכשלתי = אני כישלון.

והבעיה עם זהות של "אני כישלון", היא, שהיא גורמת לנו להימנע מהתנסויות חדשות, מחוויות חדשות ומשאירה אותנו תקועים בחוויה האחרונה והבלתי מוצלחת.

אז איך ממשיכים אחרי כישלון?

מדריך מעשי בחמישה שלבים:

שלב 1: מתאבלים!

בעולם של תודעת אושר, נהוג להצביע על חצי הכוס המלאה ולתרגל חשיבה חיובית.

"תזכרו שאתם בריאים, יש לכם בית, משפחה וחברים ואינטרנט מהיר…"

זה המקום להזכיר שמותר להתאבל על חלום שהתנפץ ועל מה שהפסדתם.

שכעס, עצב ואכזבה הם גם רגשות לגיטימיים. תנו להם מקום!

ותרו על ההדחקה שמשאירה את הכאב בפנים.

להרגיש את הכאב ולאפשר אותו, היא הדרך המהירה ביותר לגרום לו לחלוף.

שלב 2: זוכרים שזה נגמר

זיכרו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. העבר שלכם הוא לא העתיד שלכם.

נסו את התרגיל הבא:

דמיינו כי מה שקרה לכם צולם ונערך לסרטון קצר, ואתם צופים באירוע ההוא, ובעצמכם בתוכו, על המסך הקטן של הטלפון שלכם. הסרטון בשחור לבן, כמו סרט ישן.

שימו לב שהרגע בו הסרט נגמר נמצא בעבר.

שלב 3: תוחמים את הכישלון

אם הייתם פוגשים חבר במצבכם, הייתם מריעים לו על כך שעשה וניסה, נכון?

הרי כל כך הרבה יותר קל לא לעשות כלום.

אז היו לרגע חברים של עצמכם, הסתכלו על האירוע מבחוץ, בלי להחמיר ובלי ליפות.

הימנעו מהכללות ומסקנות מרחיקות לכת: על השוק ועל הלקוחות, עליכם עצמכם כבעלי עסק וכאנשי מקצוע ועליכם כאדם.

הכללות אינן מאפשרות לדייק באבחנות ומסקנות גדולות מכשילות את הרצון לתקן ולעשות שוב, טוב יותר.

ראו את הדברים כפי שהם.

שלב 4: לוקחים אחריות ולומדים מהניסיון

אלברט איינשטיין אמר: "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות".

הוא גם אמר: "אדם שלא טעה מעולם לא ניסה מימיו משהו חדש".

זהו את הטעויות שלכם כדי שתוכלו לא לחזור עליהן שוב:

מה עשיתם שלא הייתם צריכים לעשות? מה לא עשיתם וחבל?

שלב 5: נפתחים לאפשרויות

"החיים אינם משהו שקורה לך. הם קורים עבורך.", אמרה ביירון קייטי.

וגם ג'ים קארי וטוני רובינס. הציטוט הזה כל כך מוצלח שכולם רוצים לקחת עליו בעלות.

מתוך קושי מגיעה הצמיחה הגדולה ביותר שלנו.

אינכם יכולים לדעת אילו דברים נפלאים יקרו לכם בעתיד, שלא היו יכולים לקרות בדרך אחרת.

זה הזמן לשנן אמונה חיובית ואופטימית!

אני כבר שנים הולכת עם: "זהו יום טוב וזוהי דרך טובה והכל בדיוק כפי שצריך להיות."

מוזמנים לאמץ או למצוא לעצמכם משפט אחר שאתם מתחברים אליו.

בהצלחה!