כיום, לא-מעט בעלי העסקים עומדים למול קהל כחלק מהפעילות השיווקית שלהם.
ביi אם מדובר בהרצאות למול קהל, סרטוני ווידיאו, שידורים חיים בפייסבוק, הצגת העסק בפני לקוחות פוטנציאליים ועוד.
ריכזנו עבורכם מספר כללים שיהפכו את ההופעה הבאה שלכם לפני קהל למוצלחת יותר ובעיקר משפיעה יותר.
תתאמנו
חזרות אינן רק לשחקנים וסטנד-אפיסטים.
ואלה לא סתם מקיימים חזרות, ולא-מעטות, טרם עלייתם לבמה.
כאשר אתם מבקשים לקיים הרצאה, שיחה או שידור חי, עלכם לזכור כי יש לכם רק הזדמנות אחת להשאיר את הרושם אותו אתם מבקשים ליצור.
חזרה – אימון – במסגרתה תתרגלו את העברת התוכן, עוזרת לכם ליצור את "השריר" בזיכרון ששולט על הקצב בו תאמרו את הדברים, על האלמנטים הפיסיים, הלא-מילוליים שמלווים את התוכן ועל האנרגיה אותה אתם משדרים.
גם אם אתם נואמים טובים, מניסיון מצטבר או בשל כישרון טיבעי, אל תוותרו על תרגול בקול רם, אפילו אם רק פעם אחת טרם עלייתכם ל-"דבר האמיתי".
החזרה תעזור לכם לקבוע מתי יש לעשות הפוגות קצרות, מתי ואיך להדגיש את המסר, מתי אתם מורחים ועלולים לשעמם וכמובן מתי ואיך לסיים.
תירגעו
קחו אוויר…
לכל נואם טוב יש את הדרכים שלו להירגע טרם עלייתו לבמה.
חלק צועדים. חלק מקשיבים למוסיקה. חלק עושים תרגילי כושר קלילים. האופציות הן אישיות – כל אחד גילה מה נכון ומתאים לו.
תמצאו את הדרך שלכם.
תשלטו על עצמכם
נואם לחוץ ניכר בעיקר בשני אלמנטים:
- קצב הדיבור
- תנועות הידיים
דברו "חלש"
לא אל תדברו חלש. דברו רגוע. דברו בשליטה על המהירות והטון.
כשאנשים לחוצים או עצבנים הם מדברים מהר ולעיתים גם בקול רם.
כאשר אתם מדברים מהר – השומעים פשוט לא מצליחים לעבד את מה שאתם אומרים.
תיזכרו שהקצב האפקטיבי לדבר על-מנת שגם יבינו אתכם הוא כ-125 מילים בדקה.
רוצים לבדוק את הקצב שלכם? תקליטו את עצמכם במסגרת החזרות שתערכו.
מה עושים עם הידיים?
יש כאלה המדברים עם הידיים ויש כאלה שלא.
ידיים שמשמשות לתמוך בתוכן – זה דבר טוב.
ידיים מתנפנפות לכל עבר בלי קשר לדברים – זה לא טוב.
גם ידיים חסרות חיים השמוטות לצד הגוף – זה לא טוב.
כשאנשים חשים לא-נוח הידיים נראות, בעיקר להם עצמם, כמו שני ענפים כבדים – גדולות וגמלוניות.
תרגלו (זוכרים את החזרות …) את השימוש בידיים כדי להדגיש נקודות חשובות ולהבהיר את התוכן.
זה בסדר לשים את הידיים למספר שניות מאחורי הגב, לשלבן על בית החזה ואפילו לשים אותן בכיסי המכנס.
אבל … למספר שניות. אם תתקעו איתן שם, זה יהיה מביך עד מגוחך.
ואם אתם לחוצים, הידיים בכלל עושות לכם שירות רע.
מי שנוטה לדבר עם הידיים, במיוחד בהיותו לחוץ – תנועות הידיים המוגזמות והחדות רק ישדרו את הלחץ.
אז, ידיים זה בסדר, אבל בצורה רגועה תוך שהן מלוות את הדברים והתוכן ולא גונבות את ההצגה.
כאשר אתם מדברים למול קהל רב, אל תהססו להשתמש בנדיבות בידיים.
להבדיל כאשר מדובר בצילום – המחוות צריכות להיות יותר מעודנות וקטנות, כך שייכנסו לפריים.
הכוח שבמחוות
מחוות צריכות לשמש חיזוק לנאמר.
לדוגמא:
- להזיז את היד למעלה או למטה, או להפוך את כפות הידיים, כדי לציין תנודות, שינויים;
- יד אחת או שתי ידיים פשוטות קדימה, מרסנות, עוצרות מעידות על תוכן הקורא לאיפוק;
- ידיים פתוחות לרווחה יכולות להעיד על גודל;
- שתי ידיים נעות מעלה-מטה בכיוונים מנוגדים – חוסר יציבות;
- וכדומה.
תנו לקצב לעשות את שלו
כמו שהידיים עוזרות לנו להדגיש דברים, שליטה על הקצב ועל ההפסקות הקטנות ישמשו אותנו לאותה מטרה.
השתהות קצרה לפני ואחרי נקודה חשובה תדרוך את תשומת הלב של השומעים ותאפשר לדברים "להתבשל" אצלם.
כמה רגעים של דומייה יתנו לקהל השומעים את פסק הזמן הנדרש על-מנת, להבין, לעכל ובעיקר לצרוב את הדברים בתודעה.
קשר עין
קשר עין היא הדרך הטובה ביותר לוודא שיקשיבו לכם.
תתפלאו אבל אפשר לשמור קשר עין עם קהל של עשרות שומעים.
סירקו את האולם לפחות כל 3 שניות.
תסתכלו על הקהל.
צרו קשר עין עם זה בפינה הימנית של האולם, זו שיושבת מולכם ואותו אחד אי-שם במעלה העולם בקצה השמאלי.
הקהל, גם אלה שלא יצרתם איתם קשר עין, יהיה קשוב ועירני יותר. הם חשים שאתם יוצרים קשר עין עם הקהל והם יודעים שזה יגיע גם אליהם.
ואם אתם מצטלמים לסרטון ווידיאו או מעבירים הרצאה או שיחת ווידיאו, הסתכלו ישירות למצלמה.
יציבה ויציבות
עימדו זקוף!
אדם שניצב זקוף, חזה בולט ובטן אסופה נראה בטוח יותר וכזה שאפשר לבטוח בו.
קומו והתהלכו
זה בסדר לזוז. זה בסדר להתהלך.
אל תסתתרו מאחורי דוכן הנואמים או שולחן.
ככל שתהיו אקטיביים יותר ותנועו, הקהל יהיה עירני וקשוב יותר.
אל תעמיסו את המצגת
המצגת שלכם לא צריכה להיות הטלפרומפטר שלכם.
היא בטח לא צריכה להציג את מה שאתם אומרים.
המצגת היא לא העניין ולא מרכז תשומת הלב.
היא שם רק כדי לתמוך ולחזק את מה שאתם אומרים.
משפט קצר או תמונה יעשו את העבודה הרבה יותר טוב משקופית שנראית כאילו היא עמוד בספר לימוד.
הכינו תסריט
אם אתם מנוסים ויודעים לתזמן את עצמכם – יופי.
אם אינכם – בואו עם תסריט מוכן.
הכינו לעצמכם את מה שברצונכם לומר – כיתבו את הדברים.
תוסיפו הוראות בימוי – "כאן לבצע עצירה להדגשת הדברים", "כאן בדיחה", "כאן לשאול האם יש שאלות" וכו'.
שתו מים (ולא קרים)
הרצאה, במיוחד ארוכה, המתח הטיבעי הנלווה לה והאדרנלין הרץ לנו בגוף מייבשים אותנו.
שתו לפני ההרצאה ושתו במהלכה (נצלו את ההפסקות המתודיות).
הימנעו משתיית מים קרים המצננים את מיתרי הקול והופכים אותם לקשים וצורמים.
הכירו את הסביבה
לפני ההרצאה עלו לבמה, הסתכלו על האולם. רדו לאולם והסתכלו על הבמה.
אימרו שלום לאנשים.
חממו את עצמכם ואת מיתרי הקול.
ולכו. הליכה עוזרת להפיג לחצים וחששות ועוזרת לגוף לעבד את האדרנלין.
תזכרו התוכן יכול להיות מדהים אבל אם אתם לא-מוכנים, לחוצים, או מתנהלים כמו "צנון" – המסר ילך לאיבוד.